כל המשותקים – להתפנות מיד

לפני דקות ספורות צה"ל פלש קרקעית לעזה. לפני שהתמונה כולה תתכסה בדם ואש ותמרות עשן, אנא הקדישו דקה של מבט ממוקד.

הביטו טוב בבניין הזה. זהו בית חולים "אל-ופאא" שבשכונת א-שוג'אעיה בעזה. כך הוא נראה בימים האחרונים במצלמתם של פעילי סולידריות ששהו בו. בשעה שאתם קוראים את הדברים האלה, הוא כבר תל חרבות.

בית החולים אל-ופאא, עזה, 11.7.2014

שני החורים הגדולים שאתם רואים בחלקו העליון של הבניין הם תוצאת נוהל "הקש בגג" של צה"ל. מזה כמה ימים תיכנן צה"ל להרוס את הבניין הזה, ואף הודיע על כך ליושביו. למה להרוס? לא הסבירו.

"אל-ופאא" הוא בית חולים שיקומי היחידי מסוגו ברצועת עזה. בתקופה האחרונה היו מאושפזים בו 30 חולים במצב של שיתוק חלקי עד מלא. ביום שישי שעבר, ב-2 לפנות בוקר, פגע מטח של ארבעה טילים בקומה הרביעית של בית החולים. ב-5 אחה"צ פגע טיל חמישי בבניין. ב-8 בערב קיבל מנהל בית החולים, ד"ר בסמאן עלאשי, שיחת אזהרה בטלפון. המתקשר, בעל מבטא ישראלי, שאל אם יש פצועים בבניין, אם יש מישהו בקומה העליונה, ואם יש בכוונת הצוות והחולים להתפנות. התשובה על השאלה האחרונה היתה כמובן שלילית; אין להם לאן להתפנות. ביום חמישי, 16 ביולי, בשעה 11 וחצי בלילה, שוב התקשר נציג ישראלי לבית החולים ודרש לפנות את המבנה.

הטילים פערו חורים גדולים בקירות הבניין וזיעזעו אותו. החולים – משותקים שאינם מסוגלים לזוז ממקומם – נתקפו פאניקה. כך גם האחיות. צוות בית החולים החליט להחזיר לביתם 16 חולים שמצבם מאפשר השגחה של קרובי משפחה בבית. במבנה נשארו 14 חולים שדורשים השגחה צמודה של 24 שעות ביממה, 30 אנשי צוות, ו-8 מתנדבי סולידריות אירופאיים, שהגיעו למקום כ"מגן אנושי" – בתקווה שהדם האירופי שלהם ירתיע מעט יותר את המפציצים הישראלים. כאן ניתן לעקוב אחרי הציוצים הנואשים, המתחננים, שכתב אחד מהם בזמן אמיתי.

מנהל "אל-ופאא", בסמאן עלאשי, לצד שני חולים משותקים, 15.7.2014. צילום: אן פאק

אתמול העבירו "רופאים לזכויות אדם" פנייה דחופה לשר הביטחון לעצור את התכנית להפציץ את בית החולים. הארגון ציין שמצבם של החולים אינו מאפשר את פינויים, שכן ללא השגחה וטיפול רפואי צמוד הם לא ישרדו. במצב כזה, אין שום משמעות לשיחות האזהרה וההתרעות של צה"ל.

עד לרגע זה, צה"ל לא סיפק שום הסבר מדוע "אל-ופאא" היה יעד להפגזה. דובר צה"ל אפילו לא פירסם את אחד מאותם תצלומי אוויר "מפלילים" שבהם העדות העיקרית לנוכחות טרוריסטים היא החיצים והכיתוב שהודבקו על הצילום. הסיבה היחידה היא שצה"ל החליט לגלח את כל שכונת א-שוג'אעיה, ואיתרע מזלו של בית החולים להימצא שם. על כן גם הוא חייב לעבור מן העולם, בבחינת "מגן אנושי" / "נזק אגבי" / "שימוש ציני באוכלוסיה אזרחית" (מחק את המיותר).

ולפני שעה קלה צה"ל אכן מחק את המיותר. קצת לפני השעה 9 בערב החלה הפגזה שיטתית של הבניין. קודם הקומה הרביעית, אחריה השלישית, פגז מלפנים, פגז מאחור, ניתוק חשמל. כל זאת – כשלמעלה מ-50 איש, מתוכם 16 חולים חסרי ישע, מצויים בבניין.  בפאניקה מוחלטת הצוות הרפואי נטש את המקום. אמבולנסים שהוזעקו פינו בבהילות את המשותקים למרפאה פרטית. בית החולים הושמד כמעט לחלוטין.

מתישהו, אני רוצה לקוות, מישהו בצבא הכי מוסרי בעולם ייתן את הדין על הסיוט שעברו שוהי בית החולים ב-48 השעות האחרונות, סיוט של אימה נטולת פשר ותכלית, וגם על החיים שנרמסו בקלות שכזאת ברעמי המתקפה.

עדכון – 18.7.2014, 15:00

במהלך היום הופצה בתקשורת הישראלית טענה שבבית החולים הוסתר מחסן רקטות. אבל בעדכונים שוטפים אחרים דווח שמחסן הטילים היה ליד "אל-ואפא". זה כבר לא אותו דבר, נכון? ב- או ליד. מי יודע? אולי דובר צה"ל יודע. לפני יומיים הודיע דובר צה"ל על הפגזה של משגר רקטות במרחק של 300 מטרים מבית החולים. יכול להיות שצה"ל פשוט רצה לגמור את העבודה, באותו אתר שליד בית החולים, בלי לדאוג יותר מדי ל"נזק אגבי" למאושפזים? יכול להיות שמישהו בשרשרת הפיקוד התבלבל בין משגר למחסן, בין "ב-" ל"ליד", או אולי, לא ממש ראה את ההבדל הקריטי ביניהם?

הדיווח התקשורתי הזכיר "פיצוצים משניים" שנגרמו במקום בשל מחסן הרקטות. זאת כמובן לא עדות שמיעה – נציגי דובר צה"ל לא שהו באזור. זאת טענה שמבוססת על צילומי אוויר, שצה"ל "מפרש" עבורכם, תרצו או לא. כדאי גם לשאול את מי שהיה שם. פניתי למתנדבת ISM, ואלריה קורטס מוונצואלה, ששהתה במקום עד הדקות האחרונות. היא לא שמעה שום פיצוצים משניים. היא גם הדגישה באוזניי שבמשך שעות ארוכות פגעו טילים בחלקים שונים של הבניין, עוד בטרם פינו אותו כליל, ולא היו בו פיצוצים משניים. פניתי גם לג'ו קטרון, מתנדב ISM ששהה בבית החולים כל השבוע. זו היתה תגובתו:

"במשך שבוע כמעט, עשרות אם לא מאות עיתנואים פלסטינים ובינלאומיים, כולל כתבים ממרבית סוכנויות הידיעות הגדולות, ביקרו בבי"ח "אל-ופאא". כיוון שהצוות המנהלי והרפואי היה עסוק למדי, מצאתי את עצמי לעתים קרובות מלווה אותם. על פי רוב הייתי פותח ומזמין אותם לסייר באיזה חלק של בית החולים שהם רוצים, ולדבר עם כל מי שהם חפצים (שנמצא בהכרה).

אם ממשלת ישראל טוענת ש"אל-ופאא" היה מתקן צבאי, היא צריכה להיות מסוגלת לצטט מישהו מן הזרם הבלתי נדלה הזה של מבקרים, שראה איזושהי פעילות צבאית במקום, ואם לא ראה, לכל הפחות חסמו את דרכו כדי למנוע ממנו לראות. האם היא יכולה לצטט מישהו כזה? אני מציע שתשאל אותם".

לבסוף, פניתי למתנדב פרד אקבלד משבדיה, שנכח במקום גם הוא עד הדקות האחרונות. הוא צייץ לי בתשובה: "אני יכול להעיד שלא היו פיצוצים מלבד הטילים הישראליים".

ברור לי לגמרי שמבחינת רוב הישראליים, מתנדבי ISM גרועים לפחות כמו חמאסניקים ולכן עדותם פסולה מראש. עדיין נשאלת השאלה למי תאמינו: לדובר צה"ל, שיש לו קרדיט של שקרן סדרתי, שלא היה במקום בזמן ההפגזה, או לאנשים שחיו שם שבוע שלם, ראו בעיניהם ושמעו באוזניהם את הדברים? לעשרות עיתונאים שסיירו במקום במשך שבוע שלם ודיווחו לכל העיתונים בעולם מבלי להבחין שמתחת לאפם מסתתר, לכאורה, "מחסן רקטות", או לדובר צה"ל, שפעם אומר שהמחסן היה בבית החולים ופעם ליד בית החולים?

ומילה אחרונה: בשעה הזאת כבר אין לי ספק שהפגזת "אל-ופאא" היתה טעות במקרה הטוב, או שרירות לב במקרה הרע. אבל גם אם הייתי מאמין לגירסה הצה"לית שנמצא במקום מחסן טילים, נשגב מבינתי מדוע יש להרוס בית חולים שלם, על הציוד הרפואי היקר שבו, שאין כמוהו עוד ברצועה, בכדי להסיר את האיום הזה. מכיוון שצה"ל ממילא השתלט על השטח, לא היתה בעיה לפנות את הצוות והחולים לזמן קצוב, לאתר את המחסן ולסלק אותו, ואז להשיב את החולים והצוות לבניין.

רק שלצורך כך יש להכיר בעובדה הפשוטה שהפלסטינים הם בני אדם, לא אבק אדם.

עדכון – 19 ביולי, 22:00

כתבה נרחבת של אליסון דגר במונדוויס חושפת את מנגנון השקר וההסתרה של צה"ל בפעולתו. בתשובה לשאלתה של הכתבת, אמר דובר צה"ל כי היו שיגורי רקטות מאתר שנמצא 100 מטרים מבית החולים. הדובר הודה כי הצבא הבין שאין נשק ותחמושת בתוך בית החולים. למעשה, דובר צה"ל הודה בביצוע פשע מלחמה. הצבא ידע שאין פעילות לוחמתית בבית החולים ובכל זאת שיגר לעברו טילים במהלך כמה ימים, עד שהרס את שלוש קומותיו העליונות.

לידיעת התביעה בהאג.